עזבתי את "עין-חמד" אחרי 8 שנים, ועברתי להר-כנען ליד צפת.

במשך 5 שנים בניתי שם, בידיי, את"בית בורוד".

בית ארוח צנוע (5 יחידות) המקנן על סף התהום מול הר מירון. 

הבית נבנה גם כפסל.

ה"אטרקציה"היחידה שהאורחים חוו היתה היופי של המקום.

במשך הבניה העצמית רכשתי ידע רב ופיתחתי טכניקות עבודה מיוחדות   עם חומרי בניה צמנטיים. למדתי לגבש מאגרגטים (אבן טחונה), מלט ותוספים מינרלים, אבן משוחזרת שהיא אבן לכל דבר. 

ידע זה איפשר לי מאז לפסל ולעצב באבן מינרלית (ללא  פולימרים וחומרים מלאכותיים).

 

עד שנת 2006 אלפי אורחים התארחו ב"בית בורוד".

כאומן, החיים כמארח לא היו נכונים עבורי. החלטתי למכור את הבית ולצאת לחופשי. במשך 3 שנים נדדתי, ביצעתי מידי פעם עבודות אומנות 

(חזית בית דן חזן, בריכת אבן לפרופ. אריאל הירשפלד בירושליים), 

וחיפשתי את מקומי.

 

בסוף שנת 2009 התיישבתי באלרום. הנוף הפראי והאקלים הקיצוני שבו את ליבי.

באלרום יצרתי 3 פסלי אבן. הפסלים היוו סימולציה לנושא, תהייה ועמדה הקשורות למקומו של האדם ביקום. 

ושוב מצאתי את עצמי בונה את ביתי בידיי.